סכיזופרניה ודיכאון

הפרעות אפקטיביות

מאופיינות על ידי רגשות או רגשות לא מסודרים

שיבוש רגשי

הופעת רגש שלא בזמן, הופעת רגש שאינו מתאים, הופעת רגש שטוח

הפרעה דו-קוטבית מסוג ראשון

אפיזודה מאנית עם/בלי אפיזודה דיכאונית

הפרעה דו קוטבית מסוג שני

אפיזודה היפו-מאנית עם אפיזודה דיכאונית

העמדה סכיזואידית-פרנואידית (מלאני קליין)

העמדה המוקדמת יותר, בה ה'אני' של התינוק אינו אינטגרטיבי ומפותח; יצר המוות וההרסנות מתבטא דרך חרדה עוצמתית מפני כיליון

העמדה הדיכאונית או הדפרסיבית (מלאני קליין)

העמדה המתקדמת יותר, מערבת יכולת הולכת וגדלה לתפוס את העצמי והאחר כסובייקטים אשר מכילים הן היבטים מתסכלים והן היבטים מספקים

סימפטומים מרכזיים לדיכאון חד-קוטבי

מצב רוח ירוד במרבית שעות היום, כמעט בכל יום, או הפחתה בולטת בעניין או בהנאה בכל או כמעט בכל הפעילויות במשך רוב היום, כמעט כל יום

סימפטומים נוספים לדיכאון חד-קוטבי

ירידה משמעותית ולא מכוונת במשקל או עלייה במשקל, נדודי שינה או שינה מוגברת, תנועתיות מוגברת או איטיות פסיכומוטורית, עייפות או חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת, צמצום היכולת להתרכז, מחשבות חוזרות ונשנות על מוות

אבחנה של אפיזודה מאנית

תקופה מובחנת ורציפה של מצב רוח מרומם, מוגזם או עצבני באופן אבנורמלי הנמשך לפחות שבוע

מאפיינים של אפיזודה מאנית

הערכה עצמית מופרזת או גרנדיוזיות, ירידה בצורך לישון, נטייה לדבר יותר מהרגיל, חוויה סובייקטיבית ש"מעוף מחשבתי", מוסחות, עליה בפעילות מוכוונת מטרה, מעורבות מוגזמת בפעילויות שיש להן פוטנציאל גבוה לתוצאות שליליות

אפידמיולוגיה של דיכאון דו-קוטבי

שכיחות של בערך 1-2% באוכלוסייה, פוגעת באופן דומה בגברים ונשים, עלייה במקרי ההתפרצות סביב גילאי ה-20

מאפיינים של דיכאון דו-קוטבי

התקפי מאניה ודיכאון לסירוגין, לרוב האפיזודה המאנית תופיע לפני האפיזודה הדיכאונית

ליתיום (Lithium)

הצלחה טיפולית גבוהה, אך מנגנון הטיפול לא ידוע במלואו

בעייתיות בטיפול באמצעות ליתיום

מדד ריפוי נמוך, נשירה בטיפול, תופעות לוואי קשות, ולאחר הפסקה בשימוש בתרופה- הטיפול יהיה פחות יעיל

אובדנות בדיכאון חד-קוטבי ודו-קוטבי

שיעור הניסיונות האובדניים בהפרעה דו-קוטבית גבוה יותר מאשר בהפרעת דיכאון חד-קוטבי

גורמי סיכון לאובדנות

סכנה מוגברת דווקא עם שיפור הסימפטומים ובבני-נוער

אפידמיולוגיה של דיכאון

15-20% מאוכלוסיית ארה"ב יאובחנו בדיכאון, נשים מדווחות על יותר מפי 2 מקרים מגברים, עלייה בסבירות לפתח דיכאון סביב גיל ההתבגרות ובסביבות גילאי ה-50

אפיון של דיכאון

מחלה גלית, התקפי דפרסיה עשוים לנוע בין ארבעה חודשים לשנה

תורשה וסביבה בדיכאון

ישנו רכיב גנטי משמעותי, קו-מורבידיות עם הפרעות נוספות, בעיקר הפרעות חרדה

גורמי סיכון לדיכאון

אירועי חיים קשים, אבחנה במחלה גופנית, אבחנה בהפרעה נפשית נוספת, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים

השערת המונואמינים

דיכאון נגרם מפעילות לא מספקת של נוירונים מונואמינים (במיוחד נואפינפרין וסרוטונין)

SSRI's

מעכבות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין, והן הנפוצות ביותר כיום בשימוש בחולי דיכאון

SNRI's

מעכבות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין, ובדרך כלל נמצא בשימוש עבור מי ש-SSRI אינו יעיל עבורו

Subgenual anterior cingulate cortex (sACC)

אזור בקורטקס שנמצא ככל הנראה בפעילות-יתר בקרב חולי דיכאון

Dorso-lateral PFC (dlPFC), ventro-medial PFC (vmPFC), orbitofrontal cortex

אזורים בהם נמצאה תת-פעילות באזורים פרונטליים בחולי דיכאון

אמיגדלה ודיכאון

תת-הפעילות בקורטקס הפרה-פרונטלי מובילה לעיכוב חלקי בלבד של האמיגדלה, ומכאן לפעילות יתר שלה

דיכאון ונוירוגנזה

נמצאת הפחתה בנוירוגנזה בעיקר אחרי אירועי חיים מלחיצים/אפיזודות דיכאון

ECT (Electroconvulsive therapy)

טיפול בנזעי חשמל, יצירה של מעין התקף אפילפטי, בדרך כלל מבוצע במצבים של דיכאון עמיד לתרופות

TMS

עירור קורטיקלי, ללא כאב או אובדן הכרה (לא פולשני)

DBS (deep brain stimulation)

גירוי מוחי עמוק הכולל התערבות כירוגית (ניתוח) והשתלה של אלקטרודה לאזור ה- subgenual ACC

חסך שינה בררני או מוחלט

נמצאו כיעילים להפחתת סימפטומים דיכאוניים. חסך בררני- חסך בשנת REM או מוחלט

טיפול בקטמין

אנטגוניסט לגלוטומט, נמצא כיעיל לטיפול במצבי דיכאון

מעכבי MAO

עיכוב פעילות האנזים MAO, ובכך הגברת המונואמינים בסינפסה

נוגדי דיכאון טריציקליים

חוסמת את הקליטה החוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין, אך משפיעה גם על נ"ט נוספים

"נפש שסועה" (סכיזופרניה)

מחלה עתיקה ואוניברסלית הפוגעת ב-1% מהאוכלוסייה.

פסיכואנליזה של פרויד

פרויד מתייחס לפסיכוזה כאל דבר הדומה לטלאי, המכסה על הקרע בין האני לבין העולם החיצון.

הפסיכואנליזה של לאקאן

לאקאן רואה בדלוזיה תחליף לשם האב, תחליף להיעדר סדר סמלי שיארגן את הנפש.

המחלה הפרוגרסיבית של סכיזופרניה מציגה

סימפטומים חיוביים, שליליים וקוגניטיביים.

סימפטומים חיוביים בסכיזופרניה

דלוזיות (מחשבות שווא), הלוצינציות (חזיונות שווא), הפרעות בחשיבה, הפרעות בדיבור.

סימפטומים שליליים בסכיזופרניה

אפקט שטוח, דלות בדיבור, היעדר יוזמה והתמדה, א-סוציאליות, אנהדוניה, איטיות פסיכומוטורית.

סימפטומים קוגנטיביים בסכיזופרניה

קושי לשמור על קשב לאורך זמן, ליקויי למידה וזיכרון, חשיבה מופשטת דלה.

מחקרי אימוץ בסכיזופרניה

בקרב המשפחה המאמצת– אחוזים דומים לאוכלוסייה, בקרב המשפחה הביולוגית– 10%.

מחקרי תאומים בסכיזופרניה

מונו–זיגוטיים – שוויון מקרים של כ-45%, די-זיגוטיים שוויון מקרים של כ-12%.

גורמי סיכון סביבתיים בסכיזופרניה

סיכון מוגבר בקרב ילידי סוף החורף/תחילת האביב, חשיפה לנגיפים בתקופה העוברית, תזונת האם בהריון חסך במיוחד בויטמין D, סיבוכים בהריון ובלידה, עישון של האם/אחד ההורים.

אבנורמליות מוחית בסכיזופרניה

גיזום סינפסות נרחב יותר בקרב מאובחנים בסכיזופרניה, מה שמביא לאובדן רב יותר של חומר אפור-> באזורים פריאטלים, טמפורלים, ובעיקר- בקורטקס הפרה-פרונטלי דורסו-לטרלי (dIPFCx).

המסילה המזו-לימבית

מה-VTA בטגמנטום למערכת הלימבית, ובעיקר לגרעין האקומבנס.

המסילה המזו-קורטיקלית

מה-VTA בטגמנטום לקורטקס (בעיקר הפרה-פרונטלי).

המסילה הניגרו-סטריאלית

מובילה דופמין לצורך תפקוד מוטורי: מהחומר השחור בטגנמנטום לגנגליונים הבסיסיים.

המסילה המזו-לימבית בסכיזופרניה

מחלת הסכיזופרניה מקושרת עם פעילות-יתר (כמעט פי 2 ביחס לאדם ללא סכיזופרניה), אשר מובילה לסימפטומים החיוביים.

המסילה המזו-קורטיקלית בסכיזופרניה

מחלת הסכיזופרניה מקושרת עם תת-פעילות במסילה זו, אשר מובילה לסימפטומים השליליים והקוגנטיביים.

השערת הדופמין בסכיזופרניה

במסילה המזו-לימבית נמצא עודף בדופמין.

אריפיפרזול (דור שלישי)

התרופה נקשרת לרצפטור בזיקה גבוהה (אך ביעילות חלקית בלבד): במסילה המזו–לימבית משמשת כאנטגוניסטית, במסילה המזו-קורטיקלית משמשת כאגוניסטית.

תיאוריית ההיפו-פרונטליות

מנסה לקשר סימפטומים חיוביים ושליליים של סכיזופרניה– לתת–פעילות באזור dIPFCx, בעיקר בזמן התמודדות עם מטלה הדורשת גמישות מחשבתית (פחות רצפטורי NMDA)

תפקיד הגלוטומט בסכיזופרניה

פעילות לקויה של גלוטומט עשויה להיות מעורבת בסכיזופרניה, במיוחד בסימפטומים השליליים והקוגניטיביים.

במסילה המזו-לימבית, אריפיפרזול משמשת

כאנטגוניסטית.

במסילה המזו-קורטיקלית, אריפיפרזול משמשת

כאגוניסטית.