אזרחות זכויות

זכויות, חופש ה.., אפליה ומדיניות

תיאוריית הזכויות הטבעיות

תיאוריית הזכויות הטבעיות

• לכל אדם מגיעות זכויות טבעיות, פשוט מפני שהוא אדם

• זכויות טבעיות הן זכויות שלא ניתנות על ידי השלטון ולא תלויות בשלטון.

• השלטון רק אחראי לשמור עליהן. מקובל להגדיר את זכויות האדם כזכויות טבעיות.

הזכות לחירות

לכל אדם יש את חופש הבחירה והוא יכול לפעול איך שרוצה כל עוד הוא לא פוגע באחר, בסדר הציבורי או בעצמו. ניתן להגביל את החירות כאשר:

-אדם פוגע בזכויות האחר על ידי פגיעה ברכושו, בחירותו או בכבודו.

–אדם משתמש בחירותו ופוגע בחברה (בשלום, בביטחון ובמוסר) כלומר פוגע בסדר הציבורי.

-אדם פוגע בעצמו ומזיק לעצמו.

חופש הביטוי

לכל אדם את הזכות לבטא את עמדותיו, דעותיו, אומנותיו בכל דרך (לבוש, פולחן, תקשורת, אומנות, ביטוי בע"פ\ביטוי בכתב וכו') בפומבי ע"י הפצה או פרסום. השלטון אינו רשאי למנוע פרסום דעה רק בשל אי הסכמה.

חירות המחשבה והדעה

לכל אדם את הזכות להחזיק בכל דעה בכל נושא ולאמץ ערכים שיבחר בתחום המוסר. זוהי זכות מוחלטת ללא ביטוי חיצוני כלומר הזכות היחידה שלא ניתן להגביל.

חופש המצפון

לכל אדם יש את הזכות לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג לפיהם.

זכותו של אדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.

חופש התנועה

לכל אדם הזכות לנוע כרצונו בכל מקום שירצה ללא הגבלה, בתוך המדינה ומחוצה לה.

חופש העיסוק

לכל אדם זכות לבחירה חופשית בכל מקצוע\ משלח יד\ מקום עבודה (כפוף להכשרה\רישוי.)

חופש הדת

הזכות שיש לאדם להחזיק בכל אמונה ו\או להשתייך לקבוצה דתית מבלי שיוטל עליו נטל מיוחד בשל כך הזכות לקיים טקסים\מנהגים בפומבי\בפרטי.

חופש מהדת

הזכות לאדם לא להחזיק באמונה ו\או לא להשתייך לקבוצה דתית ולא להיות חשוף להטפה דתית מטעם מוסדות המדינה. הזכות לא לקיים טקסים או מנהגים ולא לסבול מכפייה דתית באופן פרטי או מטעם רשויות המדינה.

הזכות לשוויון

כל בני האדם שוים בערכם ובזכויותיהם.

חובת המדינה הדמוקרטית להתייחס לכל האזרחים באופן שווה ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מין, שפה, השקפת עולם וכיו'.

אפליה פסולה

פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם ללא סיבה מוצדקת.

לרוב זה בגלל זהות האדם, המראה החיצוני שלו או מגבלה שיש לו.

*זכות לשוויון

מדיניות הבחנה (מותרת)

• יחס שונה לבני אדם מתוך סיבה מוצדקת- כאשר יש צורך מיוחד.

• כל אדם המקבל את היחס השונה זקוק ליחס זה.

• היחס ניתן באופן אישי לאדם הזקוק לו.

*זכות לשוויון

מדיניות העדפה מתקנת

• יחס מועדף לקבוצה שהופלתה בעבר או לקבוצה חלשה.

• ניתנת לזמן מוגבל.

• מטרתה- צימצום פערים בחברה

• היחס המועדף ניתן לקבוצה ולא לפרטים ולכן יש אפשרות שאדם בקבוצה אינו זקוק ליחס זה.

*זכות לשוויון

הזכות לחיים, שלמות הגוף ולביטחון

לכל אדם זכות להיות מוגן מפגיעה בחייו ובגופו או מאיום לפגיעה בחייו ובגופו.

חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בה.

הזכות לקניין

לכל אדם יש את הזכות להחזיק בדבר בעל ערך כלכלי אשר צבר, קיבל, הרוויח או ירש והגיע אליו בכל דרך חוקית כלשהי.

סוגי קניין-: -קניין חומרי: כל דבר מוחשי. –קניין רוחני: יצירה, פתות, המצאה מדעית, מאמר, ספר וכו'

הזכות להליך הוגן

כל מועמד לדין משפטי זכאי לזכויות המבטיחות לו הגנה תוך כדי הליך המשפט.

למשל:

• כל אדם זכאי ליחס הוגן כאשר הוא עומד למשפט

• כל אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו

• לכל אדם יש זכות לייצוג משפטי (עורך דין)

• לכל אדם יש זכות לערער על החלטת השופטים לערכאה (בית משפט) גבוהה יותר

הזכות לכבוד

זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס מפיל ומעליב.

העלבה, השפלה פיזית או מילולית- היא פגיעה בזכותו של הפרט (האדם) לכבוד.

נכלל גם:

הזכות לפרטיות – חיים ללא חשיפה והתערבות בחייו נגד רצונו.

הזכות לשם טוב – ששמו של אדם לא יפגע ללא כל סיבה.

זכויות טבעיות

זכויות שכל אדם שהוא זכאי להן מעצם היותו אדם, ואין רשות לבטלן ללא סיבה מוצדקת וראויה.

בינהן: הזכות לחיים ובטחון, הזכות לחירות, הזכות לכבוד ועוד.

זכויות פוליטיות

הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתאגד פוליטית ולהקים מפלגה (לאזרחים בלבד), הזכות לבקר ולהפגין נגד השלטונות (לכלל התושבים במדינה גם אם הם אינם אזרחים).

התנגשות בין זכויות ובין זכויות לאינטרסים

הזכויות אינן דבר מוחלט. לפעמים הן מתנגשות אחת בשנייה ואי אפשר לממש אותן באופן מלא. במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לצורך אחר של החברה, צריך לשמור על איזון סביר בין הפגיעה והמימוש של הזכויות השונות.

• בין שתי זכויות של אותו אדם (בינו לבין עצמו)- למשל, הזכות לחיים ולביטחון מול הזכות לחירות (חופש הבחירה וחופש הפעולה), או הזכות לחיים ולשלמות הגוף מול הזכות לפרטיות.

• בין זכויות של אדם לבין זכויות זולתו- לדוגמה, הזכות לחופש הביטוי מול הזכות לשם טוב; הזכות לחופש התנועה מול הזכות לשביתה או להפגנה.

• בין זכויות אדם לבין צורכי החברה או האינטרסים והיעדים של והיעדים של המדינה- לדוגמה: חופש הביטוי מול ביטחון המדינה; חופש המחאה וההפגנה מול שלום הציבור וביטחונו.