מחלת הכלבת

מהם המאפיינים המבניים והביולוגיים של וירוס הכלבת, וכיצד הוא חודר ומתפשט בגוף המארח?

• מאפייני הווירוס: וירוס רנ”א בצורת קליע השייך לסוג ליסהווירוס . הווירוס רגיש מאוד בסביבה ופוגע בכל היונקים (כאשר חתולים וכלביים הם המאגר הידוע לציבור, אך קיים גם בעטלפים וביונקים נוספים).

• מנגנון העברה: מועבר דרך מגע בין רוק של חיה נגועה ומפרישה (בעל מקדם הדבקה נמוך) לבין רקמה עמוקה של המודבק (כמו נשיכה).

• התפשטות בגוף: כפי שמוצג באיור המסלול, הווירוס נע בצורה איטית בתוך רקמת המודבק לאורך העצבים ההיקפיים עד להגעתו למוח.

• זמן הדגירה: התנועה איטית ויכולה לקחת עד כחצי שנה. הזמן להגעה למוח תלוי ישירות במקום חדירת הווירוס (הזמן מתקצר ככל שמקום הנשיכה קרוב יותר למוח)

מהם המאפיינים האפידמיולוגיים העיקריים של מחלת הכלבת, שיעור התמותה שלה, ומהו חלון הזמן שבו החולה מדביק אחרים?

• השפעה במוח: הווירוס מתרבה במוח במהירות וגורם לאנצפליטיס (דלקת מוח) פטאלית. המחלה מוכרת עוד מהעת העתיקה במסופוטמיה ובעלת תפוצה כלל-עולמית (עשרות אלפי אנשים מתים בשנה, בעיקר בהודו).

• שיעור תמותה: 100% תמותה מהרגע שמתפתחת אנצפליטיס ומופיעים סימנים עצביים.

• חלון ההדבקה: החולה מדביק אחרים רק מתחילת התחלואה הקלינית ועד מותו (תקופה של כ-10 ימים), כאשר בתקופה זו הווירוס נמצא גם בבלוטות הרוק של המדביק.

• יעילות חיסונית: קיים חיסון מצוין. מכיוון שמעבר הווירוס בגוף איטי, חיסון נשוכים מיד לאחר הנשיכה הוא אפקטיבי ביותר למניעת התפתחות המחלה

אילו שינויי התנהגות וסימנים קליניים אופייניים מופיעים בשלב המוחי של המחלה?

המחלה מופיעה רק בשלב המוחי והמדביק (בכל גיל) ומאופיינת בסימנים הבאים:

• שינויי התנהגות: חרדה, נשיכות, גלי דעיכה, עצבנות וגלי תוקפנות.

• סימנים פיזיולוגיים בולטים: ריור רב (עקב אובדן יכולת הבליעה), פירכוסים, שיתוקים, כאבים קשים ושינויי קול.

• רגישות מוגזמת (היפר-אסתזיה): רגישות קיצונית לרעש, כאב, אור ומים.

• הערה קלינית (לגבי המטופל האנושי באיור): באנשים חולים הטיפול הוא תמיכתי בלבד ומטרתו הורדת הסבל עד למוות הבלתי נמנע

מדוע קשה לבסס אבחנה מבדלת של כלבת על סמך התנהגות אגרסיבית בלבד, ומהי ההנחיה לגבי חיה חשודה?

• קושי באבחון התנהגותי: רק כ-50% מהכלבים או החתולים הנגועים מציגים התנהגות אגרסיבית (כפי שראינו, ישנם סימנים עצביים שקטים או שיתוקיים).

• דמיון למחלות אחרות: ישנן מחלות עצביות רבות שמראות סימנים דומים מאוד.

• מגבלת האבחון: אבחון סופי של כלבת מתאפשר אך ורק על רקמת המוח לאחר המוות.

• ההנחיה הקלינית: בשל הסיכון לחיי אדם והיעדר כלי אבחון בחיה חיה, כל חיה החשודה כחולה צריכה לעבור מיד הסגר או המתה

אילו בדיקות מעבדה ושיטות היסטולוגיות משמשות לאבחון מחלת הכלבת ברקמת המוח לאחר המוות?

האבחון מתאפשר לרוע המזל רק בשלב שכבר מוביל למוות (השלב העצבי) ומבוצע בשיטות הבאות:

1. היסטולוגיה של המוח: זיהוי של גופיפי הסגר ייחודיים (נגרי’ס בודי) בתוך הנירונים.

2. צביעה בנוגדנים פלואורסצנטיים (השיטה הנפוצה ביותר): צביעה ממוקדת המאירה את חלבוני הווירוס ברקמת המוח (כפי שניתן לראות באיור הצביעה הבוהק שצורף).

3. בדיקת אר.טי- פי.סי.אר: (ריברס טרנספריקשיין פולימראז צ’איין ריאקשיין) לזיהוי חומצת הגרעין (רנ”א) של הווירוס ברקמה

מהן שתי ההשערות הפתולוגיות שהובילו לניסיון הטיפולי של "הרדמה ממושכת" בחולי כלבת, ובכמה אנשים הצליח טיפול זה?

• התצפית הפתולוגית: פתולוגים הבחינו כי הנזק המבני הישיר במוח של חולי כלבת הוא מועט מאוד.

• השערה 1 (היעדר תגובה חיסונית בזמן): הועלה חשד שהנזק המועט נובע מכך שהווירוס אינו עובר בדם בדרכו למוח, ולכן מערכת החיסון אינה מגיבה בזמן.

• השערה 2 ("רעב מוחי"): הועלתה השערה שהמוות נגרם בפועל מעוויתות ממושכות, פעילות-יתר קיצונית של המוח ומחסור חמור באנרגיה (דלדול משאבים).

• הקונספט הטיפולי: אם ירדימו את המטופל לזמן ארוך מאוד, המוח יישמר מפני דלדול מאגרי האנרגיה, ובזמן זה הגוף יספיק לפתח תגובה חיסונית עצמאית בתוך המוח.

• שורה תחתונה: שיטה זו קשה מאוד ליישום ועד כה הצליחו לטפל באמצעותה ב-3 אנשים בלבד

מהם גופיפי ההסגר ע"ש נגרי, ומהו דירוג הרגישות והנגיעות של בעלי החיים השונים במאגרי המחלה בישראל? (היעזרי באיור ההיסטולוגי עם החץ השחור)

• גופיפי נגרי: אלו הם גופיפי הסגר תוך-תאיים המהווים משקע של חלבונים ריבוזומאליים של הווירוס בתוך הנירונים במוח.

• דירוג הרגישות/נגיעות במאגרים: תנים > כלבים > פרות > חתולים (תנים הם הרגישים והנגועים ביותר, וחתולים הם בתחתית הדירוג הזה).

• בעיית חיות הבר והמשוטטים בישראל:

  • כלבים פראיים משוטטים: מהווים חוליה מקשרת מסוכנת בין מעגל הבר לאוכלוסיית האדם, ומאיימים על בריאות הציבור והמגוון הביולוגי.

  • חתולים: רגישים לווירוס ובעלי פוטנציאל גבוה להעברה. בשל איסור בג"ץ על השמדתם, קיימות אוכלוסיות משוטטות ופראיות עצומות המהוות סיכון.

  • רוב מוחלט של מקרי הכלבת בולטים ביישובי אדם שבהם התקיים מגע או תקיפה

אילו צעדים מרכזיים ננקטים בישראל למניעת מחלת הכלבת בחיות בית, חיות בר ובמקרים של חשד למגע או נשיכה?

• כפי שניתן לראות במפת המעקב הגיאוגרפית שצירפת, השנים 2014-2026 היו שנים קשות מאוד לכלבת בצפון הארץ, כאשר שנת השיא הקשה ביותר הייתה 2018.

• פרוטוקול מניעה וחיסונים:

  1. חיסון חיות בית: חובת חיסון לכל הכלבים, והמלצה חמה לחתולים שיוצאים מהבית.

  2. חיסון אוכלוסיות בסיכון: חיסון של אנשים וצאן הבאים במגע עם בעלי חיים (בעיקר חיות משוטטות).

  3. חיסון אוכלוסיית הבר: פיזור חיסונים אוראליים לחיות בר (אם כי קיימות שאלות לגבי עלות מול יעילות).

• שליטה באוכלוסיות ובידוד:

  1. סילוק חיות משוטטות הנעות בין מעגל הבר לבית.

  2. הסגר וחיסון חשודים: בעלי חיים שנחשדו במגע עם חיה חולה נכנסים למעקב והסגר של חצי שנה.

  3. הסגר לנשכנים: בעלי חיים שנשכו אדם או חיה אחרת מוכנסים להסגר של 10 ימים; אם הם היו בשלב מפריש ומדביק בזמן הנשיכה, הם צפויים למות במהלך ימי ההסגר הללו