1/9
Name | Mastery | Learn | Test | Matching | Spaced | Call with Kai | Chat |
|---|
No analytics yet
Send a link to your students to track their progress
מהו גורם מחלת הכלבלבת, כיצד היא מועברת באוכלוסייה, ואילו בעלי חיים מושפעים ממנה?
גורם המחלה: נגיף מסוג מורביליוירוס, הדומה מאוד מבחינה מבנית לנגיף החצבת בבני אדם.
דרכי העברה: הנגיף מועבר במגע, דרך האוויר (אירוסול) ודרך הרחם (מהאם לגורים). הוא מצוי בכל סוגי ההפרשות של בעל החיים הנגוע.
אוכלוסיית מטרה: פוגע בעיקר בכלבים צעירים, אך יכול להופיע בכל הגילאים.
חציית מינים: הנגיף אינו מוגבל לכלבי בית בלבד; הוא עובר בקלות בין מינים שונים, כולל כלבי בר וחתוליים גדולים.
מהלך המחלה: בחלק מהכלבים מדובר במחלה חולפת המובילה להחלמה מלאה, בעוד שבחלקם נגרם מוות לאחר ייסורים קשים (עקב סיבוכים מוחיים). הכלבים שמחלימים עלולים לפתח סיבוכים מאוחרים גם שנים לאחר מכן

מהם הסימנים הקליניים של המופע החריף של כלבלבת, ומהו הסיכון המערכתי המוקדם?
סימנים כלליים ונשימתיים/עיכוליים: המופע החריף נפוץ בעיקר בגורים ומאופיין בחוסר אכילה (אנורקסיה), חום גבוה, הפרשות מהעיניים ומהאף (כפי שניתן לראות היטב באיור 1 – הפרשה רירית-מוגלתית סמיכה מהנחיריים), שלשולים, הקאות ודלקת ריאות חריפה.
הדיכוי החיסוני הראשוני: בשלבים המוקדמים של המחלה נצפית לימפופניה בלבד (מחסור חמור בלימפוציטים) המבטאת דיכוי חיסוני קשה.
הסכנה בזיהומים משניים: הדיכוי החיסוני חושף את הכלב לזיהומים משניים בחיידקים נפוצים, המהווים סכנת חיים ממשית בפני עצמם.
סימנים עצביים: בחלק מהמקרים מתפתחים סימנים עצביים (שבדרך כלל אינם הפיכים) המובילים למוות באחוזים גבוהים

מדוע הכלבלבת מוגדרת כ"מחלה רב-מערכתית", ובאילו רקמות ותאים ספציפיים בגוף ניתן למצוא את הווירוס? (היעזרי בדיאגרמה האנטומית של הכלב שצורפה)
כפי שמוצג בצורה ברורה בדיאגרמה האנטומית (איור 2, שבה מסומנות באדום מערכות הנשימה, העיכול והמוח), הווירוס תוקף איברים ומערכות רבים במקביל בגוף.
הרקמות והתאים שבהם נמצא הווירוס:
מערכת החיסון והדם: לימפוציטים ומח עצם.
תאי אפיתל: אפיתל נשימה (קנה נשימה וריאות), אפיתל מעיים (רירית המעיים) ואפיתל עור.
עיניים וריריות: לחמית העין.
מערכת העצבים והשלד: מוח ועצמות

מהם המאפיינים הקליניים והפתולוגיים הייחודיים של המופע הכרוני של כלבלבת, וכיצד הוא קשור למערכת העצבים והעור? (היעזרי בתמונת האף המעובה שצורפה)
גיל ומשך נשאות: המופע הכרוני יכול להופיע בכל הגילאים. נשאות כרונית היא ככל הנראה תוצאה של הדבקה ארוכת-טווח בגוף, ולא של הדבקה שהתרחשה לאחרונה.
נזק עצבי בלתי הפיך: כאשר ישנה מעורבות של מערכת העצבים, נצפה נזק קשה למיאלין (דה-מיאליניישן). הדבר מתבטא בשיתוקים ובעוויתות (ספאזמס) שהם בלתי הפיכים לחלוטין.
חשיבות אבחנתית בכלבים מבוגרים: חובה לכלול כלבלבת כחלק מהאבחנה המבדלת לעוויתות ובעיות עצביות בגיל מבוגר.
לקויות שלד ועור (היפרקרטוזיס): הווירוס מתמקם גם ברקמות השלד והעור. לקות קלאסית לכך מופיעה באיור 3 – התעבות, יובש קשה וסדקים בעור האף (נאזאל היפרקרטוזיס, המכונה ג”ם הארד פד דיזיז").


השוואה בין חריף לכרוני


כיצד מאבחנים כלבלבת בקליניקה ובמעבדה, ומהם הממצאים ההיסטולוגיים האופייניים?
חשד קליני מבוסס: כלב שאינו מחוסן המציג שילוב סימנים אופייניים במערכות הנשימה, העיכול והעצבים (במיוחד עוויתות חולפות האופייניות לכלבלבת בצידי הפה המכונות "צ’ואינג גאמ פיטס" וברגליים).
ספירת דם (סי.בי.סי): מראה חוסר חמור בכדוריות דם לבנות (לוקופניה ולימפופניה).
ממצא היסטולוגי קלאסי: לעיתים ניתן לזהות במיקרוסקופ גופיפי הסגר בתוך תאי אפיתל או תאי חיסון נגועים (כפי שמוצג באיור ההיסטולוגי 4 – גופיפי הסגר ציטופלזמטיים עגולים וורודים המסומנים בראשי החצים השחורים בתוך תאי האפיתל הריסניים).
בדיקות מעבדה ספציפיות:
מגוון מבחנים לאיתור אנטיגנים ונוגדנים בנוזלי גוף שונים: נוזל מוח שדרה (CSF), שתן, דמעות וסרום.
בדיקת פי.סי.אר לאיתור חומצת הגרעין של הווירוס

מהם עקרונות הטיפול בכלבלבת, מהם סיכויי ההצלחה במערכות השונות וכיצד נקבעת הפרוגנוזה של המטופל?
בדומה למרבית הווירוסים, אין טיפול ספציפי (אנטי-ויראלי) המרפא את המחלה.
בטיחות ובידוד: בשל היותה מדבקת ביותר, ישנו צורך מיידי בבידוד קפדני של החולה.
טיפול תומך: מתמקד בעיקר במתן נוזלים קפדני והזנה תומכת.
מניעת סיבוכים משניים: חובה לטפל באנטיביוטיקה כדי למנוע או לטפל בזיהומים חיידקיים משניים ומסכני חיים המנצלים את הדיכוי החיסוני.
סיכויי הצלחה ופרוגנוזה:
סיכויי הצלחה סבירים קיימים כאשר הסימנים מוגבלים למערכת העיכול והנשימה בלבד.
פרוגנוזה רעה מאוד נקבעת עבור בעלי חיים שכבר מציגים סימנים עצביים

כיצד ניתן למנוע את מחלת הכלבלבת בכלבי בית, ומהי מידת היעילות של כלי זה?
חיסון הכלבלבת: מניעת המחלה מתבצעת באופן רוטיני על ידי מתן חיסון.
יעילות הטיפול: החיסון נגד כלבלבת נחשב לחיסון יעיל מאוד המקנה הגנה איתנה ומצליח למנוע את התפרצות המחלה הקשה

כיצד משפיעה מחלת הכלבלבת על המגוון הביולוגי ועל אוכלוסיית חיות הבר בעולם, ואילו מינים רגישים אליה במיוחד? (היעזרי בצילומי חיות הבר שצורפו)
איום עולמי: לכלבלבת תפוצה עולמית והיא מהווה איום אקולוגי חמור על חיות בר רבות.
תמותה המונית של מינים בסכנת הכחדה:
זאב טלוא (אפריקן וויילד דוג): הנגיף מחולל תמותה המונית של כלביים נדירים אלו .
אריות בסרנגטי: גרם בעבר לתמותה המונית קשה של אריות (באיור נראה אריה המציג עוויתות שרירים ועקמת צוואר קשה עקב הפגיעה המוחית של הווירוס).
מיני בר רגישים נוספים:
בני משפחת הסמוריים כמו חמוסים , גיריות ובואשים.
טורפים קטנים ובינוניים כמו רקונים , שועלים, תנים וקיוטים.
חתוליים גדולים וטורפים גדולים כגון דובים, זאבים וטיגריסים בגני חיות (

מסקנות קליניות: נקודות מפתח
