Studied by 19 people
Looks like no one added any tags here yet for you.
טכנולוגיה והנדסה - אימוץ ארכיטקטורה וטכניקות בנייה (אופוס רטיקולטום, אופוס קמנטיקיום וכדו', קשתות, כיפות, קמרונות).
חדירת מוסדות ואורחות חיים - בתי מרחץ ומבני בידור רומים
קמרון צולב - דומה לקמרונות שנראה בתקופה הצלבנית
קמרון חביתי - מאורך קיים בנמל קיסריה ובירושליים
בשלושה אתרים בארץ:
בית המרחץ בארמון ההרודיאני ביריחו
מבנה עגול ליד שער שכם
בניאס - קיים ויכוח האם מדובר ביסודות לאוגוסטאום
3 מערכות העברת מים:
האמה הגבוהה מצפון
האמה הנמוכה מצפון
האמה הביזנטית-מוסלמית (שלא ניתן לראות כיום)
תעלה א׳ - השלב הקדום במערכת, נבנתה בימי הורדוס או בימי הנציבים או בימי הקיסרים הפלבים. ( לא מוזכרת על ידי יוסף בן מתתיהו) בעלת שיפוע של 16 ס״מ על כל ק״מ מעבירה כ 900 מ״ק בשעה.
תעלה ב׳ – מאוחרת יותר לתעלה א׳ מכיוון ש״נדבקת אליה״, דומה בעיצובה לתעלה א׳ ומתוארכת לימי אדריאנוס קיסר ע״ב כתובות. מעין חיקוי פחות מרשים ופחות איכותי מתעלה א׳ ולכן נזהה המון תיקונים לאורכו. בעלת ספיקה מירבית של 1600 סמ״ק.
תעלה ג׳ – ניצוקה לתוך תעלה ב׳. ביזאנטית ע״פ פורת (מאה רביעית שיקום במאה שישית) בעוד פלג טוען שהינה צלבנית. העבירה 215 מ״ק לשעה.
כתובת של הלגיון העשירי פרטנסיס עם שני דולפינים
tabula ansarta (לוחית אוזניים – ניראת כמו סוכריה) מחוקה שכנראה הייתה שייכת ללגיון ה22 שנמחק בקרב מול כוחותיו של בר כוכבא ועקב התבוסה ביצעולו damnatio memoriae - מחיקת זכרון ע״ר התבוסה ולכן כנראה נמחקה הכתובת.
Palaestra
Apodyterium
Frigidarium
Tepidarium
Caldariumֿ
Praefurnium
Hypocaust
Suspensura
Latrina
המקווה חייב להיות מחובר לקרקע.
המקווה חייב להכיל לפחות 40 סאה של מים (בין 500 ל-1000 ליטר).
מי המקווה חייבים להיות מי מעיינות או מי גשמים שנקוו אל המקווה מעצמם, באופן טבעי וללא יד אדם.
חלל המקווה חייב לאפשר טבילה של כל הגוף.
מקווה יהיה קטן.
הוא יהיה נמוך בעומקו ורחב בכדי לאפשר טבילה ולא שהיה.
יובילו אילו מדרגות או אפילו 2 סטים שכאלו אחד לטהורים ואחד לטמאים.
לעיתים יהיה לידו אגן בכדי להחליף את המים (על בסיס דין השקה)
טרגדיה : תחילה סיפור או שירה כאשר השחקן מופיע בעור תיש, לאחר מכן עלילות רציניות
סאטריה :עלילה שאובה מהמיתולוגיה מעוצבת בצורה פרודית
קומדיה : עלילה פנטסטית בלתי מוסברת ניגודית למציאות, מלאה בגסויות וביקורת
פילקס (Phylakes) – פארדויות טראדיות באיטליה בשנים 250-500 לפנה"ס.
אטלנה (Atellana) – "פארסות אטלנה" – מערכונים קצרים ומשעשעים על שם העיר אטלה (Atella), מעין "סיפורי חלם" – דמויות-אב קבועות: ליצן, כסיל, זללן, רברבן, זקן טיפש, רמאי ערמומי (סביב 300 לפנה"ס ואילך).
פצנינה ורסס (Fescennine Verses) – מחרוזות פסניניות, מקורם באטרוריה.
מימוס (Mimos) – בדרנים, לוליינים וחקיינים, נשים וגברים, שנופיעו בכל מקום שנמצא להם קהל נדיב בלובשם מסיכות ותלבושות גרוטסקאיות, הומור וולגארי, דמויות ונושאים פשוטים המותאמים לקהל ולצרכיו – עני הופך לעשיר, עשיר יורד מנכסיו, סיום פתאומי ובלתי צפוי.
חגיגות לכבוד פלורה – שחקניות בעירום – תקופת הקיסרות בפקודת הקיסר, משגלים והוצאת להורג על הבמה.
פנטומימוס (Pantomimos) – ריקודי יחיד לקולות מקהלה. מבוססים על סיפור מותולוגי, "בלט", "בלט מים" – המופעים היו מאוד פופולריים.
מערכת המושבים בתיאטרון מחולקת לשלוש :
ima - החלק התחתון בו ישבו המכובדים
media - החלק האמצעי בו ישבו הפחות מכובדים
suma - החלק העליון בו ישבו העבדים ופשוטי העם
בנויים על קמרונות
תיאטראות רומים
בערים רומאיות או הלניות - בית שאן, קיסריה, בית גוברין, דור, הרודיון
הכירו את התיאטרון אך נרתעו ממנו,
סיבה אחת היא האלילות הטבועה במוסדה
סיבה השנייה היא מופעים בזויים וענייני צניעות שלא עולים בקנה אחד עם היהדות.
ירושליים - ע״פ יוספוס - לא אותר
קיסריה - לצד ההיפוסטדיום
יריחו - יצור כלאיים המשלב תיאטרון והיפודרום קטן (כנראה היה בנוי מעץ)
הרודיון - תיאטרון קטן שנבנה וכוסה
מבנה דמוי תיאטרון מתחת לקשת וילסון,
המבנה מתוארך לאחר החורבן של שנת 70, שמעולם לא הושלם ולאחר מכן כוסה ע״י מילוי במחצית השניה של המאה השלישית. המבנה מכיל בסיס של מערכת מושבים, בסיס לסקלריה ובעל מראה כללי של תיאטרון.
משמע המבנה היה הכנה כלשהי לתיאטרון בירושלים לאחר חורבן בית המקדש
קיסריה (2 – אחד שנסגר מההיפוסטדיום והשני מחוץ לחומות ההרודיאניות)
בית גוברין – היחיד שנבנה כאמפיתיאטרון
סקיתופוליס (בית שאן) – נבנה באמצעות סגירת ההיפודרום
ניאפוליס (שכם)
