Cell-junctions + ECM

0.0(0)
Studied by 0 people
call kaiCall Kai
learnLearn
examPractice Test
spaced repetitionSpaced Repetition
heart puzzleMatch
flashcardsFlashcards
GameKnowt Play
Card Sorting

1/28

flashcard set

Earn XP

Description and Tags

29 Terms

1
New cards

אילו מ’ מאפשרות היצמדות, תקשורת ותמיכה מכנית ?

  • Cell Junctions

    • מחברים בין תאים סמוכים

    • מעבירים כוחות מכניים מתא לתא

    • מאפשרים תקשורת ותפקוד מתואם של הרקמה

  • ECM- רשת חלבונים ופוליסכרידים המקיפה את התאים ו:

    • מעגנת אותם לרקמה

    • מספקת תמיכה מבנית

    • מעניקה יציבות מכנית

*ישנם 2 סוגי חיבורים עיקריים: תא-תא ותא-ECMECM

2
New cards

מהם סוגי ה-Cell-junctions?

*כל הצמתים משתמשים בחלבוני היצמדות טרנס-ממברנליים, אך כל אחד מהם מחובר לרכיב שונה של שלד התא או מבצע תפקיד שונה

  • צמתי עיגון -Anchoring Junctions
    מחברים תאים זה לזה/ל-ECMECM ומעניקים לרקמה חוזק ויציבות מכנית כך שהיא לא תיקרע בזמן מתיחה או לחץ ומתחלקים ל:

    • חיבורי תא-תא לטרלי- junctionsjunctions AdherensAdherens (נקשרים לאקטין בתוך התא ומחברים בין תאים סמוכים באמצעות קדהירינים) ו-DesmosomesDesmosomes (נקשרים לסיבי-ביניים) ומאפשרים לרקמה לעמוד בפני כוחות מכניים

    • חיבורי תא-ECM‾\underline{ECM} -HemidesmosomesHemidesmosomes (נקשרים לסיבי-ביניים) ו-adhesionsadhesions FocalFocal (נקשרים לאקטין) מחברים את התא ל-ECMECM (באפיתל לרוב ללמינה הבזלית)

  • צמתים הדוקים- Occluding/Tight Junctions

    • יוצרים מחסום אטום בין תאים סמוכים, המונע מעבר לא מבוקר של חומרים ביניהם

    • שומרים על ההפרדה בין הצד האפיקלי לצד הבאזלי של התא וכך שומרים על קוטביותו

  • צמתי תקשורת - Communication/Gap Junctions
    יוצרים תעלות המחברות בין הציטופלסמה של תאים סמוכים ומאפשרות מעבר יונים ומולקולות קטנות - מסנכרנים את פ’ התאים (כמו בהתכווצות מותאמת של תאי הלב)


3
New cards

Gap Junctions

  • תעלות תקשורת ישירות בין תאים סמוכים

  • מאפשרות מעבר של יונים ומולקולות עד 1000 dAdA (או 1 קילו-דלתון) אך לא של חלבונים או מאקרומולקולות.

    • מתאפשר צימוד חשמלי ומטבולי בין תאים - חשוב במיוחד בשריר הלב לסנכרון פ’ חשמלית

  • כל תעלה נוצרת מחיבור של 2 קונקסונים (אחד מכל תא), שמורכבים כל אחד מ-6 קונקסינים


4
New cards

Tight Junctions

  • צמתי אטימה הנמצאים בחלק האפיקלי של תאי האפיתל

    • אינם מחזקים את הרקמה אלא אוטמים את המרווח בין התאים ומבקרים את המעבר הפרה-תאי של חומרים
      *כך גלוקוז במעי נספג בעיקר דרך טרנספורטרים ולא במעבר חופשי בין האפיתל

    • שומרים על קוטביות התא

    • שומרים על ההפרדה בין הדומיין האפיקלי לבזולטרלי


5
New cards

קלודין

  • החלבון הפונקציונלי המרכזי בצמתי אטימה

  • יוצר את גדילי האטימה (Sealing−strandsSealing-strands) שמחברים בין ממברנות של תאים סמוכים

  • סוגר את המרווח בין תאים סמוכים

  • קובע את חדירות הצומת עבור מולקולות שונות


6
New cards

Cadherin CAMs- חלבוני היצמדות מסוג קדהירינים

חלבוני היצמדות (CAMsCAMs) טראנס-ממברנליים המחברים בין תאים סמוכים.

  • החלבונים נקשרים הומופילית (עיקרון המאפשר לתאים מאותו סוג לזהות זה את זה, להיצמד יחד ולהתארגן בצורה תקינה בתוך הרקמה) לקדהירינים על התא השכן באמצעות החלק החוץ-תאי.

  • החלבונים מחוברים בחלק התוך-התאי לשלד התא באמצעות חלבוני אדפטור , שמעניקים לרקמה יציבות ומאפשרים העברת כוחות מכניים


סוגי הקדהירינים ה”קלאסיים” הוגדרו לפי הרקמה שבהן זוהו:

  • E-cadherin→ שומר על שלמות הרקמת האפיתל

  • N-cadherin→ נמצא במ’ העצבים, בשריר ובעדשת העין

  • P-cadherin→נמצא בשליה ובאפידרמיס


7
New cards

קדהירינים כמולקולות אדהזיה תלויות סידן

יוני סידן נקשרים לדומיינים החוץ-תאיים של הקדהרין (FlexibleFlexible hingehinge regionregion ) ומייצבים את המבנה שלו

  • בנוכחות סידן- הקדהרין נשאר קשיח ויציב ונוצר קישור חזק קבין התאים

  • בהיעדר סידן- המבנה נעשה גמיש ובלתי יציב כך שהקדהרין “מתקפל” וההיצמדות בין התאים נחלשת


8
New cards

אפקט ה”סקוטץ’”-VelcroVelcro (מנגנון ההיצמדות )

קדהרינים יוצרים הרבה קשרים חלשים בין שני תאים, כשכל הקשרים יוצרים היצמדות חזקה ויציבה (בדומה לסקוטץ’) ולכן קשה להפריד בין התאים

9
New cards

קדהירינים בהתפתחות עוברית

במהלך ההתפתחות העוברית משתנה דפוס הביטוי של (סוג) קדהירינים, שמשנה את ההיצמדות בין תאים, נדידתם והפרדה בין רקמות- מה שתורם ביצירת איברים

10
New cards

Cell-sorting

כשמערבבים תאים שמבטאים קדהירינים שונים אז:

  • תאים עם E−cadherin\mathbf{E}-cadherin יתקבצו ביחד

  • תאים עם N−cadherin\mathbf{N}-cadherin יתקבצו ביחד

גם כשמדובר באותו סוג קדהרין אבל רמות ביטוי שונות, תאים בעלי ביטוי גבוה נוטים להתארגן יחד ותאים בעלי ביטוי נמוך יחד

-הסיבה היא שהקשרים ההומופיליים בין תאים דומים חזקים ויציבים יותר-


11
New cards

כיצד קדהירינים מחוברים לשלד התא?

חלבוני AdaptorAdaptor - מצויים בין הקדהירינים לסיבי האקטין ותפקידם לחבר בין הקדהירינים לשלד התא❗

החלבונים יוצרים יחד קומפלקס המחבר את הקדהרין לסיבי האקטין, כשהעיקריים הם:

  • α,β,p120−catenin\alpha,\beta, p120-catenin

  • VinculinVinculin - מחזק את הקישור בין אקטין לחלבוני האדפטור (האחרים-מסתבר קטנים יותר) ובכך מייצב את הצומת


12
New cards

Adhesion belt

בתאי אפיתל, junctionsjunctions AdherensAdherens אינם יוצרים נק’ חיבור בודדות אלא חגורה רציפה המקיפה את כל התא.

החגורה מחוברת לסיבי אקטין ומקשרת את התא לכל התאים הסמוכים, כך שנוצרת רשת אקטין רציפה לאורך כל שכבת האפיתל

  • במהלך התפתחות עוברית, סיבי האקטין מתכווצים בחלק האפיקלי של תאי האפיתל כך ששכבת האפיתל מתקפלת פנימה (InvaginationInvagination) ובהמשך נוצרים ממנה צינורות ושלפוחיות שמשמשים ליצירת איברים❗


13
New cards

דסמוזומים -DesmosomesDesmosomes

צמתי עיגון מסוג תא-תא (junctionsjunctions AnchoringAnchoring cell−cellִִcell-cellִִ) שתפקידם להעניק לרקמה חוזק מבני (במיוחד ברקמות החשופות למתיחה ולחץ-עור, לב , אפיתל שונה)

הרכב הדסמוזומים:

  • חלבוני היצמדות- חלבונים המחברים בין 2 תאים

    • Desmoglein

    • Desmocollin
      קדהירינים לא קלאסיים ומיוחדים שפועלים בזוגות

  • חלבוני מתאם -חלבונים מחברים את חלבוני ההיצמדות לשלד התא

    • Plakoglobin

    • Plakophilin

    • Desmoplakin

  • סיבי-ביניים - הדסמוזום מחובר לסיבי ביניים, שמקנים חוזק ועמידות גבוהה בפני מתיחה (בעיקר קרטין בתאי אפיתל) ולא לסיבי אקטין

-קדהירינים←תא⇔תא\bm{קדהירינים}\larr\bm{תא}\lrArr\bm{תא} -

14
New cards

המידסמוזומים- HemidesmosomesHemidesmosomes

מחבר את התא ל-ECMECM ובעיקר ללמינה הבזאלית.

בתוך התא, סיבי הביניים (קרטין) מתחברים לחלבוני המתאם (AdaptorAdaptor) שמחוברים לאינטגרינים ובכך יש קישור בין השלוש בתוך התא.

בצד החוץ-תאי, האינטגרינים נקשרים ללמינה הבזאלית וכך מעגנים את התא ל-ECMECM

-ECM⇔אינטגרינים←תא\mathbf{ECM}\lrArr\bm{אינטגרינים}\larr\bm{תא} -


15
New cards

צמתי היצמדות- FocalFocal adhesions/Contactsadhesions/Contacts

  • מחברים בין ה-ECMECM לבין סיבי האקטין של התא
    ECM⇔Intigrins⇔Adaptor−protein⇔Actin−fibers⇔Cytockeleton\mathbf{ECM}\lrArr\mathbf{Intigrins}\lrArr\bm{Adaptor-protein}\lrArr\bm{Actin-fibers}\lrArr\mathbf{Cytockeleton}

  • מבנים אלו נבנים ומתפרקים לפי הצורך ולכן מאפשרים עיגון זמני, נדידת תאים והעברת כוחות ואותות מהסביבה

    • במהלך הנדידה נוצרים מוקדי היצמדות חדשים בחזית התא בעוד שהאחוריים מתפרקים וכך התא מתקדם

  • האינטגרינים הם חלבוני ההיצמדות המרכזיים ופועלים כהטרודימרים המורכבים מתת-יחידות α\alpha ומ-β\beta, כשהשילוב ביניהן קובע את הספציפיות (β\beta נפוצה יותר במגוון רקמות בעוד ש-α\alpha תורמת יותר לייחודיות הרקמתית)


16
New cards

Integrin CAMS - חלבוני היצמדות מסוג אינטגרינים

  • אינטגרינים הם חלבוני היצמדות טרנס-ממברנליים המחברים בין התא ל-ECMECM,ובכך מעגנים את התא ומעבירים כוחות ואותות.

  • בנויים מתת-יחידות α\alpha ו-β\beta שמרכיבות רצפטור הקושר מרכיבי ECMECM כמו פיברונקטין, קולגן ולמינין


17
New cards

ה-ECMECM

  • רשת של חלבונים ופוליסכרידים הנמצאת מחוץ לתאים וממלאת את המרווח ביניהם

  • מספקת תמיכה מכנית לרקמה ומשפיעה על התנהגות התאים באמצעות אותות ביוכימיים ומכניים:

    • תמיכה מכנית- יוצרת שלד חוץ-תאי המעניק לרקמה יציבות, חוזק וגמישות

    • עיגון תאים- תאים מתחברים ל-ECMECM באמצעות אינטגרינים, המחברים בין ה-ECMECM לשלד התא וכן מעגנים את התאים ומעבירים אותות

    • ויסות התנהגות התא- משפיעה על חלוקת תאים, נדידתם, התמיינותם, הישרדותם וצורתם ולכן חיונית בהתפתחות ובריפוי פצעים ובמחלות כמו סרטן


18
New cards

הרכב ה-ECMECM

בכל רקמה קיימים תאים המתמחים בייצור ה-ECMECM המתאים לה:

  • פיברובלסטים- מייצרים את ה-ECMECM של רקמת החיבור

    • התאים העיקריים שמייצרים קולגן (ועוד מרכיבי ECMECM)

  • כונדרובלסטים- מייצרים את ה-ECMECM של הסחוס

  • אוסטאובלסטים- מייצרים את ה-ECMECM של העצם ומאפשרים את מינרליזצייתה (שקיעה של סידן וזרחן)


ההרכב והארגון של ה-ECMECM הם שקובעים במידה רבה את התכונות והתפקודיות של כל רקמה- כשיש 3 קבוצות מרכיבים עיקריות:

  • גליקוזאמינוגליקנים -GAGsGAGs
    פוליסכרידים ארוכים וטעונים שלילית הסופחים מים ויוצרים חומר דמוי ג’לי ובכך מעניקים לרקמה לחות ועמידות בפני כוחות דחיסה

  • חלבונים סיביים
    כוללים בעיקר קולגן ואלסטין, שיוצרים את השלד המבני של ה-ECMECM ומספקים לרקמה חוזק, תמיכה מכנית וגמישות

  • גליקופרוטאינים שאינם קולגן (Non−collagenNon-collagenglycoproteinsglycoproteins)
    כוללים חלבונים כמו פיברונקטין (FibronectinFibronectin)ולמינין (LamininLaminin), שתפקידם לארגן את ה-ECMECM, לקשר בין התאים למטריצה ולהעביר אותות המשפיעים על התנהגות התאים

    • שרשראות הסוכרים שע”ג גליקופרוטאינים וגליקוליפידים יוצרות מעין “ברקוד רקמתי” (glycocodeִִglycocodeִִ) המסייע בזיהוי תאים, הכוונת אינטראקציות ביניהם ושמירה על זהות ותפקוד הרקמה❗


<p>בכל רקמה קיימים תאים המתמחים בייצור ה-$$ECM$$ המתאים לה:</p><ul><li><p><strong><u>פיברובלסטים</u></strong>- מייצרים את ה-$$ECM$$ של <strong>רקמת החיבור</strong></p><ul><li><p>התאים העיקריים שמייצרים קולגן (ועוד מרכיבי $$ECM$$)</p></li></ul></li><li><p><strong><u>כונדרובלסטים</u></strong>- מייצרים את ה-$$ECM$$ של ה<strong>סחוס</strong></p></li><li><p><strong><u>אוסטאובלסטים</u></strong>- מייצרים את ה-$$ECM$$ של ה<strong>עצם</strong> ומאפשרים את מינרליזצייתה (שקיעה של סידן וזרחן)</p></li></ul><div data-type="horizontalRule"><hr></div><p>ההרכב והארגון של ה-$$ECM$$ הם שקובעים במידה רבה את התכונות והתפקודיות של כל רקמה- כשיש 3 קבוצות מרכיבים עיקריות:</p><ul><li><p><strong>גליקוזאמינוגליקנים -$$GAGs$$ </strong><br>פוליסכרידים ארוכים וטעונים שלילית הסופחים מים ויוצרים חומר דמוי ג’לי ובכך מעניקים לרקמה לחות ועמידות בפני כוחות דחיסה</p></li><li><p><strong>חלבונים סיביים</strong><br>כוללים בעיקר <strong>קולגן </strong>ו<strong>אלסטין</strong>, שיוצרים את השלד המבני של ה-$$ECM$$ ומספקים לרקמה חוזק, תמיכה מכנית וגמישות</p></li><li><p><strong>גליקופרוטאינים שאינם קולגן ($$Non-collagen$$$$glycoproteins$$)</strong><br>כוללים חלבונים כמו <strong>פיברונקטין</strong> ($$Fibronectin$$)ו<strong>למינין </strong>($$Laminin$$), שתפקידם לארגן את ה-$$ECM$$, לקשר בין התאים למטריצה ולהעביר אותות המשפיעים על התנהגות התאים</p><ul><li><p>שרשראות הסוכרים שע”ג גליקופרוטאינים וגליקוליפידים יוצרות מעין “<strong>ברקוד רקמתי</strong>” ($$glycocodeִִ$$) המסייע בזיהוי תאים, הכוונת אינטראקציות ביניהם ושמירה על זהות ותפקוד הרקמה<span data-name="exclamation" data-type="emoji">❗</span></p></li></ul></li></ul><img src="https://assets.knowt.com/user-attachments/dc532ecf-03a7-4a6d-a1c4-b5f2906a2cd3.jpg" data-width="75%" data-align="center" alt="" style="display: block; width: 75%; margin-left: auto; margin-right: auto;"><p></p>
19
New cards

גליקוזאמינוגליקנים -GAGsGAGs

  • שרשראות ארוכות של פוליסכרידים המורכבות מיחידות דו-סוכר החוזרות על עצמן ונמצאות ב-ECMECM (מטריצה חוץ-תאית)

  • בעלות מטען שלילי גבוה (בעיקר העקבות קב’ קרבוקסילאט וסולפאט) ולכן מושכים יוני נתרן ומים ויוצרים ג’ל עשיר במים- המים הכלואים בג’ל מקנים לרקמה עמידות בפני כוחות דחיסה❗


ישנם מס’ תתי-קבוצות עיקריות של GAGGAG:

  • ח’ היאלורונית- HyaluronanHyaluronan
    משמשת כ”ממלאת רקמה” (Tissue−fillerTissue-filler) ומקנה נפח ולחות ל-ECMECM

    • אינה מכילה קב’ סולפט (מה שמייחד אותה כ-GAGGAG), כשכל יחידות הדו-סוכר שלה זהות, השרשרת שלה ארוכה במיוחד והיא אינה קשורה לחלבון ליבה

    • הח’ מסונתזת ע”י האנזים Hyaluronan−synthaseHyaluronan-synthase המצוי בממברנת התא, מאריך את השרשרת ישירות ל-ECMECM.
      ❗ייצורה תלוי במצב המטבולי והתזונתי של התא❗

  • Dermatan sulfate & Chondroitin sulfate-
    נפוצים בסחוס, גידים וברקמות חיבור ותורמים לעמידות בפני לחץ

  • Heparan sulfate-
    נמצא על פני התאים, בממברנה הבזאלית וב-ECMECM ומשתתף בתהליכי איתות

  • Keratan sulfate-
    נמצא בקרנית ובסחוס


<ul><li><p>שרשראות ארוכות של פוליסכרידים המורכבות מיחידות דו-סוכר החוזרות על עצמן ונמצאות ב-$$ECM$$ (מטריצה חוץ-תאית)</p></li><li><p>בעלות מטען שלילי גבוה (בעיקר העקבות קב’ קרבוקסילאט וסולפאט) ולכן מושכים יוני נתרן ומים ויוצרים <strong>ג’ל עשיר במים</strong>- המים הכלואים בג’ל מקנים לרקמה עמידות בפני כוחות דחיסה<span data-name="exclamation" data-type="emoji">❗</span></p></li></ul><div data-type="horizontalRule"><hr></div><p>ישנם מס’ תתי-קבוצות עיקריות של <strong>$$GAG$$:</strong></p><ul><li><p><strong>ח’ היאלורונית- $$Hyaluronan$$</strong><br>משמשת כ”ממלאת רקמה” ($$Tissue-filler$$) ומקנה נפח ולחות ל-$$ECM$$</p><ul><li><p>אינה מכילה קב’ סולפט (מה שמייחד אותה כ-$$GAG$$), כשכל יחידות הדו-סוכר שלה זהות, השרשרת שלה ארוכה במיוחד והיא אינה קשורה לחלבון ליבה</p></li><li><p>הח’ מסונתזת ע”י האנזים $$Hyaluronan-synthase$$ המצוי בממברנת התא, מאריך את השרשרת ישירות ל-$$ECM$$.<br><span data-name="exclamation" data-type="emoji">❗</span>ייצורה תלוי במצב המטבולי והתזונתי של התא<span data-name="exclamation" data-type="emoji">❗</span></p></li></ul></li><li><p><strong>Dermatan sulfate &amp; Chondroitin sulfate-</strong><br>נפוצים בסחוס, גידים וברקמות חיבור ותורמים ל<strong>עמידות בפני לחץ</strong></p></li><li><p><strong>Heparan sulfate-</strong><br>נמצא על פני התאים, בממברנה הבזאלית וב-$$ECM$$ ו<strong>משתתף בתהליכי איתות</strong></p></li><li><p><strong>Keratan sulfate-</strong><br>נמצא בקרנית ובסחוס</p></li></ul><p></p>
20
New cards

פרוטוגליקנים- ProteoglycansProteoglycans

מולקולה גדולה הנוצרת משרשראות GAGGAG הקשורות קוולנטית לשייר סרין בחלבון ליבה באמצעות רצף מקשר של טטר-סכריד ( tetrasaccharidetetrasaccharide linkerlinker)

Core−proteinּּּ+GAG−chain=ProteoglycanCore-proteinּּּ+GAG-chain=Proteoglycan

21
New cards

מאפייני ProteoglycansProteoglycans

  • סופחים מים

  • בולמים זעזועים

  • מארגנים את ה-ECMECM

  • משתתפים בהעברת אותות ובאינטראקציות בין התאים ל-ECMECM

  • מוכנים ומופרשים אל ה-ECMECM בוזיקולות (בניגוד לרוב ה-GAGGAGים שמסונתזים ומתווספים לחלבון הליבה בגולג’י)


22
New cards

חלבון סיבי- קולגן

  • החלבון הנפוץ ביותר ב-ECMECM ואחד החלבונים השכיחים בגוף

  • מצוי בעור, בגידים, ברצועות, עצם ובסחוס

  • תפקידו העיקרי הוא להעניק עמידות וחוזק בפני כוחות מתיחה (Tensile−forcesTensile-forces)

  • מבנה:

    • שרשרת α\alpha של קולגן מאופיינתת ברצף חוזרני של Gly−X−YִִGly-X-Yִִ שבו גליצין מופיעה בכל ח”א שלישית ו-XX ו-YY הן לרוב פרולין והידרוקסי-פרולין
      **בזכות גודלה הקטן של גליצין, מתאפשרת אריזה צפופה של 3 שרשראות ואילו פרולין והידרוקסי-פרולין מייצבות את המבנה

Collagen=3∗α−chainsCollagen=3*\alpha-chains שמתלפפות יחד ליצירת מבנה Triple−helixTriple-helix


23
New cards

מנגנון היווצרות קולגן

  • סנתוז Procollagen\mathbf{Procollagen} בתוך התא - מורכב מ-3 שרשראות α\alpha במבנה Triple−helixTriple-helix ובקצוותיו פרו-פפטידים המונעים ממנו להתאגד לסיבים בתוך התא

  • הפרשתו ל-ECMECM וביקוע הפרו-פפטידים ע”י אנזימים לקבלת קולגן (TropocollagenTropocollagen)

  • ביצוע Self−assembly\bm{Self-assembly} והתאגדות המולקולות ל-Collagen−fibrilsCollagen-\textcolor{green}{fibrils} ובהמשך ל-Collagen−fibersCollagen-\textcolor{orange}{fibers} עבים וחזקים

    • ההתאגדות היא ספונטנית אבל הארגון הסופי של הפיברילות הוא תלוי-רקמה (Tissue−dependentTissue-dependent) ומכוון ע”י התאים המייצרים את ה-ECMECM - כך שמבני סיבי הקולגן מותאם לתפקיד המכני של כל רקמה וישנה השפעה הדדית בה הקולגן מכוון את תנועת הפיברובלסטים


24
New cards

חלבון סיבי- אלסטין

  • חלבון ECMECM שתפקידו להעניק לרקמות גמישות ויכולת לחזור לצורתן המקורית לאחר מתיחה

  • מצוי בעיקר ברקמות שעוברות מתיחה חוזרת כמו דופן עורקים, ריאות, עור ורצועות אלסטיות

    • באבי-העורקים, האלסטין מהווה כ-50% מהמשקל היבש של הדופן

  • מבנה:

    • חלבון מאוד הידרופובי

    • עשיר בח”א גליצין ופרולין

    • אינו עובר גליקוזילציה משמעותית

    • בין חלבוני אלסטין נוצרים קשרי צילוב (cross−linkingcross-linking) -בעיקר בין שיירי ליזין ויוצרים רשת אלסטית חזקה❗

  • מנגנון הפעילות :

    • במצב רגיל- רשת האלסטין נמצאת במבנה מקופל ואקראי

    • בעת מתיחה- הרשת נפרשת ונמתחת

    • בשחרור/הרפייה- ההידרופוביות של החלבון יחד עם ה-cross−linking\bm{cross-linking} גורמות לרשת לחזור למצבה המקורי


25
New cards

הממברנה הבזאלית

שכבה דקה, חזקה וגמישה של מולקולות מטריצה (ECMECM) הנמצאת מתחת לתאי אפתיל, שריר, שומן ותאי שוואן.

  • מהווה בסיס תמיכה לתאים ומפרידה אותם מרקמת החיבור הסמוכה


תפקידי הממברנה

  • תמיכה ועיגון מכני של התאים לרקמה

  • הפרדה בין רקמות שונות

  • סינון בררני של מולקולות (למשל בגלומרולוס של הכליה)

  • קביעת קוטביות (PolarityPolarity) של תאי אפיתל

  • השפעה על מטבוליזם התא, הישרדותו, חלוקתו והתמיינותו

  • ארגון חלבונים בממברנת התא

  • הכוונת נדידת תאים במהלך התפתחות וריפוי רקמות


26
New cards

יצירת הממברנה הבזאלית

הממברנה מיוצרת ע”י התאים הנמצאים משני צדדיה- תאי האפיתל ותאי הסטרומה (רקמת חיבור)

שני סוגי התאים מפרישים את מרכיבי ה-ECMECM המרכיבים את השכבה:

  • Laminin-
    גליקופרוטאין גדול המורכב משלוש שרשראות (α,β,γ\alpha,\beta,\gamma) המחוברות בקשרי די-סולפיד ויוצרות מבנה דמו צלב

    • מסוגל לבצע ארגון עצמי (Self−assemblySelf-assembly) וליצור רשת עצמאית בממברנה הבזאלית

    • נקשר לרצפטורים ממברנליים (בעיקר אינטגרינים ודיסטרוגליקן בתאי השריר) שבאמצעותם הוא מחבר את שלד התא ל-ECMECM ומעביר אותות הישרדות, התמיינות ונדידה

  • Collagen Type IV-
    קולגן אופייני לממברנה הבזאלית.
    בניגוד לקולגנים סיביים, קולגן 4 יוצר רשת תלת-ממדית מסועפת המספקת חוזק ויציבות לממברנה הבזאלית באמצעות יצירת דימרים וטטרמרים

  • Nidogen-
    גליקופרוטאין המשמש כ”חלבון מגשר” בין רשת הלמינין לרשת קולגן 4

  • Perlecan-
    פרוטוגליקן גדול הקושר מים ומולקולות שונות ותורם ליציבות, סינון וארגון המטריצה


27
New cards

ארגון הממברנה הבזאלית

  • למינין וקולגן IVIV יוצרים 2 רשתות נפרדות

  • הגליקופרוטאין NidogenNidogen והפרוטוגליקן PerlecanPerlecan מתחברים ביניהם וכך נוצרת רשת צפופה ומצולבת ( Cross−LinkedCross-Linked NetworkNetwork) של חלבונים ופרוטוגליקנים המעניקה לממברנה הבזאלית חוזק מכני ועמידות❗


28
New cards

הממברנה הבזאלית כמחסום סלקטיבי

הממברנה הבזאלית משמשת כמחסום לתנועת תאים ומולקולות (היא מונעת מפיברובלסטים שברקמת החיבור להגיע לאפיתל), ועם זאת תאים מסוימים- מאקרופאג’ים, לימפוציטים ושלוחות עצב, יכולים לעבור דרכה לאחר פירוק מקומי של מרכיבי המטריצה באמצעות אנזימים פרוטאוליטיים


29
New cards

תפקידה של הממברנה הבזאלית ברגנרציית רקמות

לאחר פגיעה בשריר, עצב או אפיתל, הממברנה הבזאלית לעיתים נשארת שלמה גם אם התאים נהרסו❗

הממברנה משמשת כפיגום (ScaffoldScaffold) המכוון את נדידת התאים המתחדשים וכך מאפשרת שחזור של המבנה המקורי ורגנרציה של הרקמה

דוג’ של שחזור ה-JunctionJunction NeuromuscularNeuromuscular (4 שלבים):

  1. התנוונות תא השריר ועצב לאחר פגיעה

  2. שלמות הממברנה הבזאלית שומרת על מבנה הרקמה

  3. סיב העצב וסיב השריר החדשים גדלים לאורך הממברנה הבזאלית

  4. העצב המתחדש חוזר למיקום החיבור המקורי עם השריר וקולטני האצטילכולין מתרכזים מחדש באותו אזור


<p>לאחר פגיעה בשריר, עצב או אפיתל, הממברנה הבזאלית לעיתים נשארת שלמה גם אם התאים נהרסו<span data-name="exclamation" data-type="emoji">❗</span></p><p><strong>הממברנה משמשת כפיגום ($$Scaffold$$</strong>)<strong> המכוון את נדידת התאים <u>המתחדשים</u> וכך מאפשרת שחזור של המבנה המקורי ורגנרציה של הרקמה</strong></p><p>דוג’ של שחזור ה-$$Junction$$ $$Neuromuscular$$ (4 שלבים):</p><ol><li><p>התנוונות תא השריר ועצב לאחר פגיעה</p></li><li><p>שלמות הממברנה הבזאלית שומרת על מבנה הרקמה</p></li><li><p>סיב העצב וסיב השריר <strong>החדשים</strong> גדלים <strong>לאורך הממברנה הבזאלית</strong></p></li><li><p>העצב המתחדש חוזר למיקום החיבור המקורי עם השריר וקולטני האצטילכולין מתרכזים מחדש באותו אזור </p></li></ol><p></p>