סיכום הרצאות אימונולוגיה - טל ברנר

הרצאה 1 - 2/1/24

הקדמה

• מערכת החיסון מגנה על הגוף מפני פתוגנים.

• תאי החיסון ניידים ויכולים לשנות את תפקודם ופעילותם תוך כדי פעולה.

• מקור השם אימונולוגיה: munis = כלל, immunis = יוצא מן הכלל.

פתוגנים

• הפתוגנים העיקריים מהמם מערכת החיסון מגנה נחלקים לחמש משפחות, הממויינות לפי גודלם:

  1. תולעים

  2. פטריות

  3. טפילים חד-תאיים

  4. חיידקים

  5. נגיפים (וירוסים)

תפקידי מערכת החיסון

1. זיהוי מגוון רחב של גורמי מחלה.

2. סילוק אותם גורמי מחלה (הרג בלבד אינו מספיק!).

3. הכנת עתודה: יצירת זכרון חיסוני - תכונה זו קיימת רק אצל חולייתנים ומעלה.

4. ביצוע סעיפים 1-3 ללא פגיעה ברקמות הגוף, או עם פגיעה מינימלית כאשר אין ברירה אחרת.

קווי הגנה של מערכת החיסון

קו הגנה ראשון

• כולל את העור ואת ההגנה על פתחי הגוף (כמו דמעות, ריסים בקנה הנשימה וחומציות בקיבה).

• בפועל, רוב המוחלט של הגורמים הזרים כלל אינם מצליחים לחדור לגוף.

• אלו שכן מצליחים, משתמשים בפתחי הגוף כנקודות תורפה וחדירה.

• קו ההגנה הראשוני מונע חדירת הפתוגן לגוף.

קו הגנה שני

• בקו הגנה זה לוקחים חלק תאי דם לבנים המגיעים לאזור שנפגע בעקבות פלישת הגורם הזר.

• המנגנון העיקרי שמספק קו הגנה זה הוא תגובת דלקת המתפתחת באזור החדירה.

• משתתפים בו מספר סוגי תאים:

  • תאי NK: תאים המזהים והורגים תאים שהודבקו בפתוגן תוך תאי.

  • תאים בולעניים: בולעים פתוגנים חוץ תאיים כמו חיידקים/וירוסים.

  • תאים גרנולוציטים: מפרישים רעלנים המכוונים לחיסול תולעים וקרציות.

קו הגנה שלישי

• כולל לימפוציטים (תאי דם לבנים) המבחינים בין פולשים פתוגניים שונים ומגיבים באופן ספציפי.

• תאים אלו יכולים ללמוד ולזכור את גורם המחלה ולחלק לשני "דרגים": פיוקודים ומבצעים.

• סוגי התאים המבצעים:

  • תאי T הורגים: הורגים תאים היכולת להדביק בוירוסים.

  • תאי B: מפרישים נוגדנים המסמנים את מחוללי המחלה באופן ספציפי.

• סוגי התאים המפקדים:

  • תאי T עוזרים: פקידים על שאר תאי החיסון ומפעילים את התגובה החיסונית.

  • תאים דנטריטיים: מספקים מודיעין עדכני לקשרי הלימפה בנוגע לפולש.

הפעלת קווי הגנה

• תהליך הפעלת קווים 1-3: קו ההגנה הראשון תקין בהיעדר פתוגן.

• לאחר חדירה, קו ההגנה השני נכנס לפעולה ומגייס תאים נוספים.

• קו ההגנה השלישי נכנס לפעולה, נוגדנים ותאים ספציפיים מגיעים ומשמידים את הפתוגן.

• חלק מהתאים יהפכו לתאי זכרון לחיסון עתידי.

נקודות חשובות

• באזורים הפגועים מתחילים תהליכי דלקת, עם עלייה בזרימת הדם והחדירות.

• תהליך תיקון הרקמה גם מתרחש בעקבות תגובה למידע מדנטריטים.

חיסון פלאי מול חיסון פעיל

חיסון פסיבי

• בחיסון פסיבי לוקחים גורם מחסן ומעבירים אותו למי שנדבק במחלה, לדוגמה מזריקים נוגדנים (Antibody = Ab).

• מספק הגנה אך לא מפעיל את מערכת החיסון, משמש כתרופה והגנה קצרה (short-term protection).

• דוגמה לנוגדנים: טיפול בארס של נחש.

חיסון פעיל

• לוקחים גורם המפעיל את מערכת החיסון (למשל וירוס מוחלש) ומזריקים אותו.

• מערכת החיסון מפתחת מנגנוני הגנה וזכרון חיסוני.

• החיסון משמש להגנה ארוכת טווח (Long term protection).

• דוגמאות: אורגניזם הרוג, פתוגן מוחלש, רעלנים מוחלשים או DNA.

סיווג הפתוגנים

• הפתוגנים מתחלקים לארבע קבוצות ברות:

  1. פתוגן מיקרוסקופי חוץ תאיים: חיידק, טפיל, פטריה.

  2. פתוגן מיקרוסקופי תוך תאיים: bakteria, טפילים, פטריות.

  3. טפיל אבליגטורי: וירוס תוך תאי.

  4. טפילים מאקרוסקופיים חוץ תאיים.