תרופות נוגדות חומצה (סותרות חומצה)

• נושא זה עוסק בתרופות המופעלות למנוע או להפחית חומציות בקיבה, ובפרט בנוגע לשימושים ב קורס טכנאי בית מרקחת

מערכת העיכול - הקדמה

• מערכת העיכול העליונה כוללת:

  • חלל הפה

  • הוושט (Esophagus)

  • הקיבה (Stomach)

  • התריסריון (Duodenum)

• תפקיד המערכת:

  • עיכול מזון

  • פירוק כימי באמצעות חומצה ואנזימים

  • הכנה לספיגה במעי הדק

• הקיבה:

  • משמשת כמאגר זמני למזון.

  • מבצעת ערבוב מכני וכימי.

  • מתחילה פירוק חלבונים בעזרת:

  • חומצה הידרוכלורית (Acid Hydrochloric)

  • אנזים פפסין (Pepsin)

מערכת העיכול – ספינקטורים

• ספינקטורים הם טבעות שריריות שתפקידן לשלוט במעבר המזון ולמנוע חזרת תוכן לאחור:

  • ספינקטר הוושטי העליון (Sphincter Esophageal Upper):

  • מונע כניסת אוויר לוושט בזמן נשימה.

  • ספינקטר הוושטי התחתון (Sphincter Esophageal Lower):

  • מונע חזרת תוכן קיבתי חומצי אל הוושט.

  • ספינקטר הפילורי (Sphincter Pyloric):

  • שולט במעבר תוכן הקיבה אל התריסריון.

• פגיעה בטונוס של הספינקטר הוושטי התחתון היא גורם מרכזי במחלת החזר קיבתי-ושטי (Gastro-esophageal Reflux Disease, GERD).

מערכת העיכול – תאי הקיבה

• רירית הקיבה מכילה מספר סוגי תאים עיקריים:

  • תאי פריאטל (Cells Parietal):

  • מפרישים חומצה הידרוכלורית (Acid Hydrochloric).

  • מפרישים חלבון אינטרינזי (Intrinsic Factor) הנדרש לספיגת ויטמין B12.

  • תאי צ'יף (Cells Chief):

  • מפרישים פפסינוגן (Pepsinogen) אשר הופך לפפסין בסביבה חומצית.

  • תאי G (Cells G):

  • מפרישים את ההורמון גסטרין (Gastrin) שמעודד הפרשת חומצה.

  • תאי מוקוזה (Cells Mucous):

  • מפרישים ריר (Mucus) וביקרבונט (Bicarbonate) להגנה מפני חומצה.

מערכת העיכול – ההפרשה החומצתית מתאי הקיבה

• הפרשת החומצה מתבצעת בתאי הפריאטל באמצעות:

  • משאבת מימן-אשלגן (H+/K+ ATPase)

• הפרשת החומצה מבוקרת על ידי שלושה גורמים עיקריים:

  • גסטרין (Gastrin)

  • היסטמין (Histamine) דרך קולטני H2

  • אצטילכולין (Acetylcholine)

• מנגנוני הגנה לצידם של החומצה:

  • הפרשת מוקוס (Mucus) שיוצר שכבת מגן פיזית.

  • הפרשת ביקרבונט (Bicarbonate) המנטרל חומצה מקומית.

  • אספקת דם תקינה לרירית.

  • פרוסטגלנדינים (Prostaglandins) שמעודדים הפרשת מוקוס וביקרבונט.

• כאשר גורמי הנזק עולים על מנגנוני ההגנה – מתפתחת פגיעה ברירית.

קולטני היסטמין – Histamine Receptors

• היסטמין פועל דרך ארבעה סוגי קולטנים עיקריים: H1, H2, H3, H4

• כל קולטן נמצא ברקמות שונות ואחראי לתגובות פיזיולוגיות שונות:

  • קולטן H1:

  • מיקום: תאי שריר חלק, כלי דם, מוח, תאי חיסון.

  • תפקיד: תגובות אלרגיות (גירוד, התעטשות, בצקת), ויסות שינה-ערות.

  • קולטן H2:

  • מיקום: תאי פריאטל בקיבה, לב, כלי דם

  • תפקיד: קשור להפרשת חומצה קיבתית והשפעות קרדיווסקולריות.

  • קולטן H3:

  • מיקום: מערכת העצבים המרכזית, נוירונים.

  • תפקיד: ויסות שחרור נוירוטרנסמיטרים, תפקוד מחסום דם-מוח.

  • קולטן H4:

  • מיקום: תאי חיסון (מאסט, אאוזינופילים, בזופילים), מח עצם.

  • תפקיד: גיוס תאי דלקת, תגובות חיסוניות ואלרגיות.

מחלת רפלוקס (GERD)

• מחלת רפלוקס (Gastro-esophageal Reflux Disease, GERD):

  • מחלה שבה תוכן קיבתי חומצי חוזר מהקיבה לוושט וגורם לגירוי ודלקת.

  • הגורם המרכזי: ירידה בטונוס של הספינקטר הוושטי התחתון.

  • גורמים תורמים:

  • השמנה, הריון, עישון, מזון שומני, קפאין, ותרופות מסוימות.

  • התסמין הקלאסי: צרבת (Heartburn).

  • תסמינים אחרים:

  • שיעול

  • ירידה במשקל

  • נפיחות

  • גיהוקים

  • בחילה

  • חשיפה ממושכת לחומצה עלולה לגרום ל:

  • אזופגיטיס (Esophagitis) - דלקת בוושט.

  • כיבים (Ulcers).

  • שינויים טרום סרטניים כגון Barrett’s Esophagus.

פפטי כיב (Peptic Ulcer Disease)

• מחלת כיב פפטי:

  • יצירת כיב ברירית הקיבה או התריסריון.

  • הגורמים המרכזיים:

  • זיהום מחיידק (Helicobacter pylori).

  • שימוש ממושך בתרופות ממשפחת NSAIDs (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs).

  • הכיב עלול לגרום ל:

  • כאב אפיגסטרי (כאב בטן בחלק העליון).

  • דימום.

  • ניקוב דופן מערכת העיכול.

עקרונות הטיפול בחומציות יתר בקיבה

• מטרת הטיפול:

  • שיפור איכות החיים.

  • הפחתת הפרשת חומצה.

  • ניטרול חומצה קיימת.

  • חיזוק מנגנוני ההגנה של הרירית.

  • חיסול (Helicobacter pylori) כאשר קיים זיהום.

• הפחתת החומציות מאפשרת ריפוי של הרירית ומונעת סיבוכים.

• משך הטיפול תלוי באבחנה, בחומרת המחלה ובסיבוכים.

טיפול לא תרופתי

• ירידה במשקל:

  • חשובה במיוחד במטופלים עם עודף משקל, מכיוון שלחץ תוך בטני מוגבר מחמיר החזר קיבתי-ושטי.

• מומלץ לאכול ארוחות קטנות:

  • הימנע מארוחות גדולות וכבדות המגבירות לחץ תוך קיבתי.

• יש להימנע משכיבה במשך שעתיים עד שלוש שעות לאחר ארוחה.

• במטופלים עם תסמינים ליליים:

  • מומלץ להגביה את ראש המיטה בכשמונה עשרה עד עשרים סנטימטרים.

• הפסקת עישון מומלצת:

  • ניקוטין מפחית את טונוס הספינקטר הוושטי התחתון ופוגע בריפוי הרירית.

טיפול לא תרופתי

• הפחתת או הימנעות ממזונות הפוגעים בטונוס הספינקטר הוושטי התחתון:

  • קפאין, שוקולד, אלכוהול, מזון שומני.

• מזונות חריפים, עגבניות, פירות הדר ומשקאות מוגזים עלולים להחמיר תסמינים.

• במטופלים עם כיב פפטי יש להימנע ככל האפשר מתרופות ממשפחת NSAIDs, כמו גם מכך שעלולות לפגוע במנגנוני ההגנה של הרירית.

• צריכת אלכוהול עלולה לעכב ריפוי כיב ולכן מומלץ להפחית או להימנע ממנה בתקופת מחלה פעילה.

טיפול תרופתי

• קיימות מספר קבוצות עיקריות:

  • מעכבי משאבת מימן (Proton Pump Inhibitors, PPIs).

  • חוסמי קולטני היסטמין מסוג H2 (H2 Receptor Antagonists).

  • סותרי חומצה ישירים (Antacids).

  • תרופות המגנות על הרירית (Protective Mucosal Agents).

  • תרופות פרוקינטיות (Prokinetic Agents).

  • טיפול אנטיביוטי אם נדרש להכחדת Helicobacter pylori.

טיפול תרופתי - מעכבי משאבת מימן (PPIs)

• מנגנון פעולה:

  • מעכבות משאבת מימן ואשלגן (H+/K+ ATPase) בתאי הפריאטל בקיבה באופן בלתי הפיך.

  • חסימה זו מונעת את השלב הסופי בהפרשת חומצה, ומפחיתה את החומציות הקיבתית.

• אופן שימוש:

  • התרופה נלקחת בדרך כלל פעם ביום, לפני הארוחה, לרוב כחצי שעה עד שעה לפני ארוחת בוקר.

  • יש ליטול אותן לפני האוכל מכיוון שהן פועלות בצורה טובה יותר על משאבות פעילות.

  • במקרים קשים ניתן להשתמש פעמיים ביום בהתאם להנחיית רופא.

טיפול תרופתי - מעכבי משאבת מימן (PPIs)

• שם גנרי / שם מסחרי:

  • Omeprazole: קיים בסירופ, לבליעה, קפליות, נתרם OTC.

  • Esomeprazole: קיים כמוסות לבליעה, זריקות, נתרם OTC.

  • Lansoprazole: לבליעה בקפסולות, נתרם.

  • Dexlansoprazole: תכשיר שחרור מושהה, נתרם בכמוסות לבליעה.

  • Pantoprazole: קיים כמוסות לבליעה, זריקות.

טיפול תרופתי - מעכבי משאבת מימן (PPIs)

• תופעות לוואי:

  • כאבי ראש, שלשול או עצירות, בחילה וכאב בטן.

  • בשימוש ממושך:

  • קיים סיכון לירידה בספיגת ויטמין B12, מגנזיום וסידן.

  • עלייה אפשרית בסיכון לשברים.

• יש לנקוט זהירות בשימוש ממושך ללא מעקב רפואי.

טיפול תרופתי - חוסמי קולטני היסטמין מסוג H2

• מנגנון פעולה:

  • חוסמות את קולטני ההיסטמין מסוג H2 בתאי הפריאטל, מפחיתות הפרשת חומצה.

  • מספקות הקלה ממושכת של כמה שעות.

• אופן שימוש:

  • ניתנות פעם או פעמיים ביום.

טיפול תרופתי - חוסמי קולטני היסטמין מסוג H2

• שם גנרי / שם מסחרי:

  • Famotidine: Gastro, Famotidine-TEVA.

• תופעות לוואי:

  • כאב ראש, סחרחורת, עצירות או שלשול.

  • בקשישים תיתכן בלבול, במיוחד במינונים גבוהים או באי ספיקת כליות.

  • בשימוש ממושך ירידה בספיגה של ויטמין B12.

טיפול תרופתי - סותרי חומצה ישירים (Antacids)

• מנגנון פעולה:

  • סותרי חומצה פועלים על ידי נטרול כימי של חומצה קיימת בקיבה.

  • תרכובות בסיסיות משרות את ה-pH ומורידות את החומצה.

  • אינם מפחיתים ייצור חומצה אלא מנטרלים אותה באופן זמני.

• אופן שימוש:

  • נלקחים לפי הצורך, בדרך כלל לאחר ארוחות או עם הופעת תסמינים.

  • השפעתם מהירה, תוך כמה דקות, אך קצרות טווח (בערך לשעה).

  • ניתנים כטיפול אקוטי "לכבות שריפה קטנה" אך אינם מרפאים בעיות רפואיות קיימות.

טיפול תרופתי - סותרי חומצה ישירים (Antacids)

• שם גנרי / שם מסחרי:

  • Magnesium/Aluminum Hydroxide: Maalox.

  • Calcium Carbonate: Calcimore, Thums, Rennie.

• תופעות לוואי:

  • תכשירים המכילים מגנזיום עלולים לגרום לשלשול.

  • תכשירים המכילים אלומיניום עלולים לגרום לעצירות.

  • Maalox מכיל שניהם ולכן תופעות הלוואי מאוזנות.

• התוויות נגד וזהירות:

  • יש להרחיק זמן נטילה מתרופות אחרות מחשש לפגיעה בספיגה.

• אופן שימוש:

  • טבליות לעיסה או מציצה, יש תכשירים נוזליים.

  • תכשירים המכילים סידן ניתנים כתוסף סידן.

  • תכשירים אלה מותרות בהריון.

טיפול תרופתי – סותרי חומצה בשילוב Alginates

• מנגנון פעולה:

  • אלגנטיים מגיבים עם חומצה בקיבה ויוצרים שכבת ג'ל צפה על פני תוכן הקיבה.

  • השכבה פועלת כמחסום פיזי המונע החזר קיבתי-ושטי.

  • המנגנון הוא מכני ואינו מפחית ייצור חומצה.

• אופן שימוש:

  • טבליות ללעיסה או נוזל לשתייה, נלקחים לאחר ארוחות ובשעת שינה.

  • מתאימים במיוחד לתסמינים לאחר אוכל ולתסמינים ליליים קלים.

• תופעות לוואי:

  • בדרך כלל נסבלים היטב.

  • ייתכנו נפיחות או גזים בשל רכיב ביקרבונט.

• עם נפוץ שיבוץ של Sodium Alginate או Potassium Alginate, לא מומלצות בהריון.

טיפול תרופתי - תרופות מגנות על הרירית

• מנגנון פעולה: lب

  • Sucralfate: יוצר קומפלקס צמיגי הנקשר לאזור הכיב ומגן עליו מפני חומצה ופפסין.

  • Bismuth: יוצר שכבת מגן על הרירית ויש לו גם פעילות אנטי בקטריאלית.

  • Misoprostol: הוא אנלוג סינתטי של E Prostglandin 1, המגביר הפרשת ריר וביקרבונט משפר זרימת דם לרירית.

  • Misoprostol יכול לגרום לשלשול וכאבי בטן והתכווצות הרחם, ולכן אסור בהריון בעת טיפול בכיב או חומצה.

תודה

• סיום המידע המתואר בנושא תרופות נוגדות חומצה (סותרות חומצה).